מאפייני המשק הישראלי

כלכלה וחשבון

להלן המאפיינים המשק הישראלי

  1. יחס תלות גבוה

הרבה אנשים שאינם יצרנים תלויים במעט אנשים שהם כן יצרנים, הרבה אנשים שלא עובדים תלויים במעט אנשים שעובדים.

ממה זה נובע? את אוכלוסיית הבסיס ניתן לחלק לאוכלוסיה שהיא בגיל העבודה ולאוכ' שלא בגיל העבודה (ילדים וזקנים וגם חיילים שבסדיר). בישראל שיעור האוכ' שלא בגיל העבודה גבוהה יחסית לשאר מדינות העולם המפותחות, כיוון שתוחלת החיים גדלה וכן שיעור הריבוי הטבעי גדול.

אוכ' שבגיל העבודה מתחלקת לשני סוגים – אוכ' שבכוח העבודה ואוכ' שלא בכוח העבודה (אנשים שלא מעוניינים לעבוד).

בכוח העבודה – או שהם מועסקים או שהם מובטלים.

שיעור ההשתתפות בכח העבודה הוא נמוך יחסית לארצות המפותחות. כח העבודה האזרחי לחלק לאוכ' בגיל העבודה = 54-57%. אלה שיעורי ההשתתפות. בעוד שבארצות המפותחות זה 65-68%.

יש שתי אוכ' שפחות משתתפות – הגברים החרדים והנשים הערביות שפחות משתתפות, אם כי יש שם מגמת שיפור. לכן שיעורי ההשתתפות נמוכים יחסית בישראל.

כשהממשלה צריכה להעביר מקורות מהעובדים ללא עובדים זה כרוך בחוסר יעילות.

(עזר בהכנת המאמר רו"ח גיא זהר.)

  1. משק צעיר

המשק הישראלי נחשב כמשק צעיר.

למשק צעיר יש מספר מאפייני משנה:

  • שיעורי צמיחה גבוהים.

נצפה ששיעורי הצמיחה יהיו מאוד גבוהים ככל שהמשק יותר צעיר. אם מתחילים מתוצר מאוד קטן אז כל שינוי יהיה שינוי גדול באחוזים. הבסיס נמוך ובונים את המשק, יוצרים עוד הון (מפעלים, כבישים, דיור וכו').

  • משק תלוי בחו"ל.

אם המשק הוא משק בהקמה, משק שצריך לעזור לו כיוון שאין לו עוד הון, אז הוא תלוי בחו"ל (בתמיכתו).

  • משק ריכוזי.

משק ריכוזי – מתכנן מרכזי, גוף מרכזי עונה על השאלות של הקצאת המקורות.

טבעי שמשק צעיר יהיה ריכוזי, יש אידיאליסטים שמקימים את המשק.

 

משק ריכוזי – לאו דווקא אם צעיר או לא, איך מודדים את הריכוזיות של המשק?

  1. מעורבות ממשלה

G\GDP מסתכלים על החלק של הממשלה בתוצר.

T\GDP מסתכלים על אחוז המס מתוך התוצר.

מסתכלים גם על אחוז המועסקים בסקטור הציבורי.

  1. מונופולים וגופים גדולים

ככל שיש יותר ענפים בהם לא שוררת תחרות, שיש פירמה אחת או שתיים שמתחרות ביניהם, אז ניתן לומר שהמשק הוא יחסית ריכוזי. אצלנו יש הרבה מונופולים – חשמל, מים, ענף המזון – למשל בחלב – תנובה ושטראוס.

ריבוי המונופולים נובע מזה שאנחנו יחסית משק קטן, גם מזה שקמנו כמשק סוציאליסטי.

מונופול תחרותי

  1. ריכוזיות ההון

משפחות בעלות הון גבוה, יש להן נתח מאוד גדול בהון של המשק, דבר אשר פוגם ברווחה של הצרכנים ושל העובדים, וכן בדמוקרטיה במידה מסוימת (אומרים שיש קשר בין הון לשלטון).

הפרטה – קשור לריכוזיות – מצב שהממשלה מוכרת לציבור נכסים שהיו בבעלותה. באופן כללי זה אמור להיות יותר טוב, יותר תחרותי, אם ממשלה לא צריכה להתעסק עם נושא מסוים היא תעביר את זה לסקטור העסקי. לדוג' בעבר שירותי הדואר היו בידי הממשלה, היה משרד דואר והם נתנו טלפונים, אח"כ הם מכרו את זה לבזק, שנהפך למונופול, אך בכל זאת זה התייעל. המושג של הפרטה יכול להביא למצב יותר יעיל, אך לא בהכרח, לא כל הפרטה היא טובה, בישראל אחת מהמשפחות בעלות ההון יקנו את ההפרטה.

  1. משק תלוי בחו"ל
  • מסתכלים על עודף יבוא בכדי לבדוק האם המשק תלוי בחו"ל(IM-EX)\GDP]]

Gdp+(im-ex)             =                           c+i+g

שימושים מקומיים     =         מקורות נטו

I=S+(im-ex)

המשק הישראלי בהקמתו מגיעים בלי הון, בלי רכוש, אין הון במשק, אין כבישים, אין מפעלים אין מגורים. מי יחסוך במשק? אין. לכן ניתן רק ע"י עודף יבוא. עודף יבוא הוא לא בהכרח שלילי.

  • העברות שוטפות (מענקים, תרומות וכו')

כמעט אין תקדים למשק שמקבל כ"כ הרבה תרומות. יש הרבה תרומות ומענקים שמתקבלים מחו"ל. יש שלושה מקורות עיקריים – גרמניה (בשנת 52' נחתם הסכם השילומים – הפיצויים על השואה), יהדות העולם וארה"ב.

העברות שוטפות הן לא רק לממשלה, יש מוסדות שגם כן מתרימים מחו"ל.

  • חומרי גלם מיובאים (במיוחד נפט)

אין הרבה משאבים טבעיים שלנו, מיובאים מחו"ל.

  • יבוא שירותי עבודה

תלות בעובדים זרים. "תופעה" זו התחילה ב-67'. נוספו השטחים ב-67' והמדינה רצתה לתת לפלסטינים עבודה, ענפים מסוימים פיתחו תלות בעובדים הזרים, שבהתחלה זה היה פלסטינים, ואח"כ לקחו ממקומות נוספים.

הבעייתיות – בכל העולם המפותח יש עובדים זרים. בישראל יש אחוז יחסית גבוה. הבעיה היא שזה דוחק את העובד הישראלי הלא מיומן. בעיה נוספת – בעיות חברתיות- שאם נולדים ילדים לעובדים הזרים – אם צריך לגרש אותם או לא, עניין הביטוח הרפואי לעובדים הזרים.

עזר בהכנת המאמר רו"ח גיא זהר.

  1. משק לוחם
  • תקציב הביטחון – הביטחון מתוך התוצר האחוז בשנים האחרונות הוא 8-9%. עד שנת 84' היה כ-25%. מדוע זה הגיע לפחות מ-10%?
  1. קיצוצים יזומים. בשנת 85' הייתה תכנית לבלימת אינפלציה. קיצצו בעלויות הביטחון. ואז המשיכו וקיצצו כי היה מאיפה מבלי לפגוע ברמת הביטחון.
  2. שקט יחסי – היום יש שלום עם מצרים, וירדן. שקט יחסי עם סוריה. כלומר נותרו ארגוני הטרור שעלות הלחימה היא יותר זולה מאשר להילחם בצבא סדיר. בסה"כ בגלל שהמצב הביטחוני יותר רגוע מבעבר מוציאים פחות.
  3. יתרונות לגודל – הוצאות ביטחון הן לא פר בן אדם. אם האוכ' גדלה פי שניים הוצאות הביטחון לא צריכות לגדול פי שניים. המשק צמח, התוצר צמח, אך הוצאות הביטחון לא צריכות לצמוח באותו אחוז, אלא בפחות.
  • עלויות עקיפות – בהקשר של הביטחון זה הויתורים האלטרנטיביים שהמשק עושה לטובת הביטחון. למשל השירות הסדיר – שלוש שנים שאנשים יכלו לייצר מוצרים אזרחיים או ללמוד קודם ולהגיע לשוק העבודה מהר יותר. מוותרים על מוצרים אזרחיים שיכלנו לייצר. בא לידי ביטוי בתקופות לחימה – ירידה בתוצר האזרחי.
  1. משק קולט עלייה

מדינה היחידה שיש בה את חוק השבות, אשר נותן אפשרות לכל אדם שהוא יהודי לבוא לארץ ולקבל את כל הוצאות הקליטה הראשונית בלי שום מיון אחר כלכלי (גיל, מקצוע וכו'). אלה כמובן הסיבות האידיאולוגיות – אפשור מדינה ליהודים.

בתחילה, העלייה היא נטל ואח"כ היא מביאה לצמיחה של התוצר לנפש, מעבר לגידול של האוכלוסייה.

דוגמאות:

עלייה של שנות ה-50' הגיעה במצב מאוד קשה למשק, הגיעו ללא הון פיזי שלהם, חלק גדול ללא הון אנושי (השכלה, שפה, יכולת הסתגלות, יכולת להשתלב בשוק העבודה) ויותר מזה למשק לא היה הון, לא כבישים, לא דיור וכו'. כשהתחילו לבנות את עיירות הפיתוח וקיבלו את הכסף מגרמניה הדברים כן הסתדרו. קליטת העלייה הזו לא הייתה כל כך טובה מבחינת ההשוואה עם האוכ' הותיקה מבחינה כלכלית. עדיין נשארו פערים אחרי דור ואפילו 2 דורות.

עלייה של שנות ה-90' כבר השוותה כמעט את האינדיקטורים הכלכליים עם האוכ' הוותיקה (מבחינת השכלה והכנסה). באו למשק מוכן. פחות או יותר הדביקו את הפערים.